עתירות לבג"צ, חקיקה והרצאות

עתירות לבג"צ

​

כידוע, אין בית המשפט העליון יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, בין אם הן מקובלות עליו מבחינה עקרונית או מבחינת התוצאות ובין אם לאו.

 

התערבות בית המשפט העליון בהחלטות בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק במקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. 

 

לפיכך עתירה לבג"צ תיעשה רק כסעד אחרון ולאחר מיצוי כל ההליכים הנוספים, וזאת במקרים של פגיעה בזכויות יסוד, כגון מניעת גישה לערכאות (עתירת עץ חיים, עתירת פלונית נגד הרה"ר נשיא ביה"ד הגדול הרב לאו); חריגה קיצונית מסמכות; פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (עתירת העגונה מצפת, גיור קטינים) ופגיעה בכללי המנהל התקין (מינוי תוך ניגוד עניניים).

​

עתירות לדוגמא:

​

בג"צ 6510/21 כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואח' - 

בית המשפט העליון קיבל במלואה את העתירה שהגשתי בנושא מיניו הפסול של אב בית דין בירושלים הרב רלב"ג על ידי נשיא בית הדין הגדול - הרב דוד לאו, בשל היותו נגוע בניגוד עניינים. 

בצעד חסר תקדים הורה בית המשפט לבטל את המינוי תוך שישים יום, ולפעול עם היועצת המשפטית לממשלה למציאת הסדר המקובל על הצדדים למניעת  ניגודי עניינים במינויים הנעשים על ידי הנשיא.  

בנוסף, אסר בית המשפט על הרב לאו להיות מעורב בכל מינוי עתידי של גיסו - הרב רלב"ג. 

ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון  עשויה להביא לשינוי חשוב בנורמות ההתנהלות בתי הדין הרבניים, בהתאם לכללי המנהל התקין, ביושר וללא אינטרסים זרים. 

​

בג"ץ 1447/20  "גיור קטינים" – מניעת גיור העותרות על ידי הרשות המוסמכת לגיור בישראל; ובמניעת העותר - אביהן של העותרות - מלגייר את בנותיו שנולדו מזרעו באמצעות פונדקאות ובהסתמך על הנחיה שאינה סבירה ואינה שוויונית.

​

בג"ץ 2289/19  'ת"ת עץ חיים ביתר עלית' נ' נשיא בית הדין הגדול – עתירה לביטול החלטת כב' נשיא בית הדין הרב הראשי לישראל דוד לאו לפיזור הרכב הקדשות, ולהחזרת ההרכב למתן מענה לפונים.

​

בג"ץ 2102/18  "נישואים פרטיים" - ביטול החלטת בית הדין האזורי והגדול למניעת רישום נישואים כהלכה במרשם הנישואים, וכן ביטול קביעתם כי האישה ספק מקודשת.

​

בג"ץ 9261/16  "העגונה מצפת" – דחיית עמדת נשיא ביה"ד הגדול, כב' הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, לביטול פסק דין ביה"ד האזורי צפת לזיכוי גט.

​

בג"ץ 8213/14  בתיה כהנא דרור ואח' נ' השר לשירותי דת ואח' – במסגרת העתירה קבע בג"צ תנאי סף למינוי מנכ"ל לבתי דין רבניים, המאפשרים לנשים להתמודד ולכהן בתפקיד, וכן חובת מינוי סמנכ"לית לבתי הדין הרבניים.

​

חקיקה

​

קידום חקיקה ותקנות לטובת אזרחיות ואזרחי המדינה, הינו אחד מהכלים הכי אפקטיבים לשינוי המציאות. עבודת החקיקה נעשת מול הממשלה, הכנסת ומקבלי ההחלטות אחרים, באמצעות כתיבת הצעות חוק, סיוע בניסוחן, השתתפות בדיוני הוועדה הרלונטית והגשת ניירות עמדה.

​

הצעות חוק שעברו

 

במסגרת עבודתי בארגון מבוי סתום, העברנו בשיתוף ח"כ דאז מר עותניאל שנלר, את התיקון לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 (תיקון 7), שעיקרו: עם מתן פסק דין לגט, וטרם סודר הגט בין הצדדים, יקבע בית הדין מיוזמתו מועד לסידור גט, עם אופציה להטלת סנקציות, לא יאוחר מ 45 יום מיום מתן פסק הדין לגט.

​

בשנת 2008 תוקן חוק יחסי ממון בין בני זוג באופן שהסיר את אחד הכשלים המרכזיים שבו – התלות בין הגירושין באמצעות הגט ההלכתי, לחלוקת הרכוש בן הצדדים, אשר העמיד נשים רבות בעמדת סחטנות מצד בעליהן. התיקון עבר תןך שיתוף פעולה בין קואליציית ארגונים רחבה, בהובלת קואליציית עיקר.

​

מדגם הצעות חוק שהונחו

​

'נשים עושות שלום' – הצעת חוק "חלופות מדיניות תחילה" 

חקיקה אשר תחייב את מקבלי ההחלטות לפתח ולבחון לעומק חלופות מדיניות בעת שיגרה ובעת חירום.

נשים עושות שלום

​

תיקון פקודת הנישואים – בשיתוף ארגון עיתים

במסגרת עבודתי בארגון 'מבוי סתום', הנחנו עו"ד אלעד קפלן מארגון 'עיתים' ואני, הצעת חוק לביטול סעיף בחוק המטיל עונש עד שנתיים מאסר על בני זוג אשר נישאו בנישואים פרטיים ועל עורך הנישואים.

ארגון עיתים

​

ביטול מירוץ הסמכויות – בשיתוף תנועת נעמ"ת

במסגרת עבודתי בארגון 'מבוי סתום', הנחנו עו"ד גלי עציון מתנועת נעמת ואני, הצעת חוק לביטול סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 סעיף הכריכה, אשר משמעותו היא כי הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך הינו בעל זכות הראשונים לקבוע את הערכאה (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) בה ידונו העניינים הכרוכים בגירושין (רכוש, משמורת ילדים), וזאת מבלי קבלת הסכמת הצד השני. 

תנועת נעמ"ת