דת ומדינה
גיור קטינים לאב יחידני
כחלוף ארבע שנים מאז שאבא של נטע לא הצליח לגייר את בתו שנולדה לו באמצעות הליך פונדקאות, הסבירו לו בבית הדין הגדול לערעורים שקיימת "הנחיה" בעל פה של הרב הראשי הקודם לישראל, האוסרת על גיור ילדים לאב או אם יחידניים.
מן המפורסמות הוא שבישראל קשה מאוד להתגייר ולהיות מוכר כיהודי במרשם האוכלוסין, אם לא נולדת כזה. קשה שבעתיים לגייר ילדים מאומצים או מפונדקאות. אך כמעט בלתי אפשרי לחלוטין לגייר ילד שהוא בן לאב או אם יחידניים.
אבא של נטע החליט שהוא לא מקבל את המציאות הזו. הוא פנה אלי והחלטנו יחד לדרוש תשובות רציניות, אם לא באמצעות הממסד הרבני, אז באמצעות בג"צ שיכפיף את הממסד הרבני לקריטריונים וימנע את הפליית ההורים והילדים הללו.
העתירה אמנם נדחתה אבל המאבק לגיור הבת הצליח ולאחר מאבק של 5 שנים בית הדין האזורי גייר את הבת.
להמשך קריאה –
מונופול הכשרות - התנגדות להסכם פשרה בתובענה ייצוגית
הפרטת מערך הכשרות הינה אחת המשימות החשובות להקלה על כיסם של אזרחי ישראל, שברובם מעוניינים בכשרות. המונופול הרבני בנושא הכשרות אינו נושא הלכתי אלא כלכלי גרידא, שיש בו אינטרסים כלכליים ומאבקי כוח ושליטה.
במסגרת ייצוג התנגדות להסדר פשרה תיק 57095-12-17, באשר נ' האחים חמוי (מוצרי בשר) בע"מ ואח', הובלנו מטעם ארגון 'נאמני תורה ועבודה' מאבק כנגד הסדר פשרה בלתי מידתי, בתובענה ייצוגית אשר עשתה שימוש במונופול הכשרות להעשרת העותרים על חשבון צרכני הכשרות עצמם, אשר נאלצים לספוג את ייקור המוצרים, בשל הפרת מונופול הכשרות.
העתירה אמנם נדחתה, אך ללא ספק תרמה את חלקה למה שהוביל בסופו של יום לרפורמת הכשרות בישראל, כאשר כיום גופי כשרות נוספים, ולא רק הרבנות הראשית, מוסמכים להעניק כשרות על מוצרי מזון.
להמשך קריאה –
מנכ"לית אישה לבתי הדין הרבניים – בשיתוף הארגונים נעמת וויצו
בעתירה שהגשתי נגד נשיא בית הדין הגדול ושרת המשפטים בשיתוף הארגונים ויצו ונעמת (עו"ד גלי עציון, ועו"ד עירית גזית) עקב אי בחינת מועמדותי לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים, דרשנו לפתוח את תפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים גם לנשים (8213/14 כהנא דרור ואח' נ' שרת המשפטים ואח'). בניגוד לעמדת נשיא בית הדין הרבני הגדול והשר, אשר גרסו כי לא ניתן למנות אישה לתפקיד זה, תמכה המדינה בעמדת העתירה וקבעה כי לא רק שאין מניעה חוקית למינויה של אישה לתפקיד של מנהלת בתי הדין הרבניים, אלא שקיימת חשיבות בשקילת מועמדותן של נשים לתפקיד, נוכח חשיבותו של עיקרון השוויון וחובת הייצוג ההולם הנובעת ממנו.
בפסק הדין תקדימי ופורץ דרך שניתן בעקבות עמדת המדינה, נסללה למעשה הדרך למינויי נשים לתפקידים בכירים בממסד הדתי, שהיו חסומים עד אז בפני נשים.
להמשך קריאה –
נישואים פרטיים כהלכה מחוץ לרבנות
במסגרת עמותת 'מבוי סתום' יסדתי ונהלתי את פרויקט 'נישואים פרטיים כהלכה' - פרויקט המלווה זוגות הנישאים כדת משה וישראל, באופן פרטי, מבלי לערב את הרבנות, ומבלי שהנישואים נרשמים במרשם האוכלוסין. לאחר הנישואין, בני הזוג יכולים לבחור לחיות במעמד אזרחי של 'ידועים בציבור', מעמד המעניק זכויות כמעט כשל זוג הרשום כנשוי, או להתחתן בנוסף בטקס אזרחי בחו"ל, לצורך רישומם כנשואים במשרד הפנים.
חלק מהותי מהליך הנישואים הפרטיים הינו חתימה על 'הסכם קדם נישואים' ובעדיפות גבוהה – הסכם הכולל תנאי בקידושין.
