תיקי הקדשות דתיים ואזרחיים

הקדשים ציבורים הינם נכסי דניידי ונכסי דלא ניידי, שהוקדשו על ידי אנשים פרטיים וגופים שונים, כדי שהם ופרותיהם ישמשו לטובת הציבור הרחב או לטובת ציבור מסוים, בהתאם למטרות שנקבעו על ידי אותם מקדישים, כגון חינוך, רווחה, דת, תרבות, בריאות ועוד. הנכסים המוקדשים מועברים על ידי המקדיש לניהולם של נאמנים המקבלים על עצמם לנהל את הנכסים באופן שיושג מהם מירב הפירות למילוי המטרות שנקבעו על ידי המקדיש לטובת הנהנים מההקדש. 'רשם ההקדשות' במשרד המשפטים, מפקח על פעולותיהם של הנאמנים כך שיפעלו לטובת מטרותיהם הציבוריות של ההקדשות, ומקבל מהם דיווחים תקופתיים, הן דיווחים כספיים והן דיווחים ענייניים. הקדשות דתיים - בדומה לכך, גם הקדשות דתיים הינם נכסי דניידי או דלא ניידי, קרנות כספיות ונכסים אחרים אשר נמסרו לפיקוחם של בתי הדין הרבניים על פי הוראות מקדישיהם לשם קיומה של מטרה הקבועה בשטר ההקדש. הקדש דתי הוא הקדש שנוסד בפני בית הדין הדתי, על פי הדין הדתי. לבית הדין הדתי מסורה סמכות הפיקוח, וכן הסמכות ליצירה ולניהול פנימי של הקדשות דתיים. וזאת בשונה מהקדש ציבורי אזרחי אשר פעילותם מוסדרת בהוראות חוק הנאמנות, התשל"ט-1979.  בין מטרות ההקדשות הדתיים מצויות מטרות שעניינן דת - לימוד תורה, צדקה, סעד, עזרה לנזקקים, בתי חולים, בתי עלמין, ועניינים אחרים של מצווה (חפצי שמים), תרבות, חברה, חינוך, בריאות, או כל מטרה אחרת שאושרה על ידי הדין הרבני. בבתי הדין הרבניים פועלים כיום חמישה הרכבים העוסקים בפיקוח על ההקדשות: בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבית הדין הגדול, וכן יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים המסייעת לבתי הדין בפיקוח על ההקדשות הדתיים. הן מנהלי ההקדשות והנאמנים והן נהני ההקדש, נדרשים לא אחת לקבלת החלטות, פסקי דין וערעורים, מבית הדין הרבני, ועיתים נדרשת אף עתירה לבג"צ כנגד פסק דין של בית הדין הרבני. לצורך כך מומלץ להסתייע בעורכת דין המומחית לתחום ובעלת ניסיון בבית הדין הרבני בתחום הקדשות