עגונות ומסורבות גט
עגינות הינו מצב בו אישה נשואה על פי ההלכה, ועם זאת נישואיה אינם ממומשים, או שהיא רוצה להתגרש ואינה יכולה לקבל גט. מצב זה יכול להתקיים כאשר הבעל מסרב לתת גט, כאשר הבעל נעדר, או כאשר נבצר ממנו לתת גט בשל אי שפיות או מחלה. להיות עגונה או מסורבת גט הינו מצב חמור בעיקר עבור נשים, שכן לפי ההלכה אישה שלא קיבלה גט מבעלה, מנועה להיות ביחסים אינטימיים עם גבר אחר. אם תביא ילדים לעולם מגבר אחר בעודה נשואה, הם יחשבו 'ממזרים' האסורים לבוא בקהל. אמנם לפי ההלכה גם אישה צריכה להסכים לקבל את הגט, וע"כ גם אישה יכולה להיות סרבנית גט. ועם זאת, הצורך בהסכמת האישה הינו תקנת חכמים, שהיא דרגה קלה יותר מאשר איסור מהתורה. מניעת גט מגבר לא עוצרת את חייו, שכן גבר יכול להיות במערכת יחסים אינטימית עם אישה שאינה אשתו, וגם להביא ילדים לעולם עם אישה פנויה והילדים לא יחשבו 'ממזרים'. לפי החוק בישראל, הרבנות ובתי הדין הרבניים, הפועלים עפ"י הדין הדתי, הינם בעלי הסמכות הבלעדית לקביעת נישואין וגירושין לאזרחי ישראל היהודים. (חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953) לפיכך, כל עוד החוק האזרחי מעניק בלעדיות לדין הדתי בענייני נישואים וגירושין, הפתרון לבעיית העגינות וסרבנות הגט, מצוי גם הוא בדין הדתי. ואכן, בהלכה הנוהגת היום ונהגה במהלך הדורות ובתפוצות ישראל, יושמו שלל פתרונות יצירתיים אשר התמודדו עם בעיה כאובה זו. נשים הנמצאות במצבי עגינות וסרבנות גט נדרשות לקבלת ייצוג ספציפי ואקטיביסטי מעורכת דין בעלת ניסיון והיכרות עם ההלכה ובתי הדין הרבניים, ובעלת ידע נרחב בתחום הפתרונות לנשים עגונות ומסורבות גט.
ארגונים אזרחיים המציעים ייצוג לנשים עגונות ומסורבות גט בעלות סימלית: